דילוג לתוכן הראשי

רשומות

סקס דייטיניג והרשת החברתית , איך לזמן את מה שאנחנו רוצים ?

העולם השתנה... את פוגשת בקפה השכונתי את הבחור שעשית לו לייק בפייס הבוקר. את נזכרת שאתמול צפית בפרופיל שלו בדייטינג בוק והוא כמובן יודע על כך. מבלבל ? אולי עדיף לזרוק את האייפון לנהר ( הירקון) ולסגור את חשבון הפייס? ובכלל זה כל כך לא רוחני ולא קרוב לטבע ולמהות. האמנם? אני רוצה להציע לכם דרך לא רק לקבל את העולם החדש אלא לרכב על סוס הפרא הזה ישר אל השקיעה. לא רק לשמור על האיכויות שלנו אלא גם להתבטא בדרכים חדשות ולזמן את האנשים שאנחנו רוצים ליצור איתנו קשר. להציג את עצמנו לקהל שאנו רוצים לא היה מעולם כה פשוט. ולזמן לעצמנו אהבה , קשרים או סתם סקס לא היה מעולם כה בהשג יד. כמובן שיש כמה מחסומים שצריך לשבור וכמה סיכונים שצריך לקחת אבל אז העולם יהיה לרגלכם. אני מנחה את הסדנא הפופולרית "שבע דקות בגן עדן" . הייתי בכיר בהייטק . פרשתי וחייתי 8 שנים באשרם בהודו. גם הים אני משלב עיסוק בעולם האינטרנט עם העברת סדנאות. שרנו ההרצאה תתקיים ב"פלא".  המקום מופעל ע"י תרומות תרומה מומלצת 50ש"ח ***עוד פרטים בדף האי רוע בפייסבוק  ***  https:

למה אתם נצמדים ? לאן נושבת הרוח 179

      לאן נושבת הרוח  179                                                                                                         4.12.13 ככה אנחנו בני האדם מרגישים יותר נוח נצמדים להרגלים, לרגשות, לאנשים , למקומות העיקר משהו בטוח והבטוח הזה זה בכלל נכון? למה אתם נצמדים לעבודה שהתאימה לפני שנה וכבר לא רלונטית? לחברים, למשפחה ?  הצורך האובסיסבי שלנו בבטחון ובתלות למעשה מנתק  אותנו  מזרם החיים הטבעי, אז  למה אתם נצמדתם בחוזקה? לאהוב שלא רלוונטי , לבית שכברלא משרת אתכם? חבר שמילא את תפקידו והלך , אולי למקום מסויים? עבודה מסויימת? ואולי אנחנו יצורים כאלה שנהנים לסבול ולנו היהודים כנראה יש התמחות עולמית בעניין דורי דורות...חחח האמת שהצמדות היא מילה מאוד עדינה לתיאור של הפחד לאבד...כן מרב הפחד לא

נותרו 2 מקומות אחרונים לקורס נושאי המפתח שנפתח ב-9.12 *

"תמיד הרגשתי שיש לי מה לתת" "תמיד היה בי הרצון לעזור לאחרים, לייעץ, לטפל, לסייע." "מאז שאני זוכר את עצמי היתי אוזן קשבת של כל מי שסביבי.." אם אחד המשפטים הללו נכונים ואת/ה מזדהה איתם, הקורס שלנו מיועד לך!     קורס מאמנים - נושאי המפתח הוא לא עוד קורס זה הוא קורס ייחודי המשלב כלים מעולם האימון ומעולם הטיפול והריפוי ההוליסטי והשאמאני, הקורס נוצר ומובל על ידי יובל קסם רוז. מאמנת, מנחה ותראפיסטית עם וותק של 17 שנה. במהלך הקורס תעבור תהליך התפתחות אישי עם כלי האימון של "דרך מפתח הלב" וכן תלמד כיצד לסייע לאנשים אחרים בתהליכים אישים בחייהם. הקורס מגוון, עשיר במידע וכלים יישומיים, ייחודי, מקורי וניתן בו יחס וליווי מאוד אישי לכל אחד מהתלמידים! ההצטרפות לקורס מותנת בשיחת התאמה.... הקבוצה מוגבלת ל 10 משתתפים רציניים!  נותרו 2 מקומות אחרונים,   הקורס ייפתח ב 9/12/13 יום שני 18:00-22:00 בבית מפתח הלב בפרדס חנה. לקבלת סיליבוס על הקורס יש לפנות למייל yuvalrosekey@gmail.com לפרטים על הקורס -  ht

קצת שקט ושלווה

השקט , השלווה לפעמים יכולים להיות מלחיצים קצת, לא? איכשהו שדממה פתאום נוחתת לה במהלך השגרה זה מרגיש קצת כמו מוות או אולי תחושת שיעמום...מעיין הרגשה מוזרה משהו? אולי זה הסיבה שאנחנו חיים בלחץ כל הזמן. נכון, זה לחוץ זה עמוס אנחנו בקושי מספיקים לנשום אך בכל זאת מרגישים "חיים" ואני לא ממש בטוחה שזה הטבע שלנו, לא סגורה על זה בכלל לחץ , עומס יתר ופחד הם לא הטבע שלנו, דווקא שקט ושלווה נראים לי הרבה יותר בריאים לנו. רב המחלות בעולם המערבי נוצרות מתוך לחץ , עומס יתר אז איך זה שאנחנו ממשיכים באותה דרך? יכול להיות שאנחנו מכורים ללחץ הזה? שבלעדיו וקצת שקט מרגיש לנו כמו מוות קטן.  אצל עצמאים זה יכול להיות מלחיץ יום עבודה שקט ואז במקום להנות מאיזה יום של עשייה יותר שלווה ורגועה אפשר להכנס ללחץ מהדממה שנפלה עלינואו לחלופין אמא שילדים שלה יצאו לחופש שבוע פתאום נורא שקט ...ואז לוקח זמן ללמוד להנות מהשקט.   אולי שקט פשוט מזכיר לנו מוות הדממה הזו שיכולה להזמין שיעמום או בהייה בחדשות שתכניס לנו קצת רעש וחרדות הרי מזכירה את המוות ואם יש לנו טאבו אחד החזקי

עצוב שנגמר אבל גם משמח שבכלל היה | לאן נושבת הרוח 178

לאן נושבת הרוח  178                                                                                                         27.11.13 דמעה גדולה התגלגלה  על הלחי היום בבוקר שקמתי  שברקע  צלילי שיריו האהובים והמוכרים של אריק אנשטיין...אחד היוצרים הכי ישראליים , זמר שחקן וקומיקאי אי שם בשנות ה70 80 שכל מי שגדל בארץ מכיר את יצירותיו.  אחד הדברים הקסומים בו בטח בהשוואה לזמרים והשחקנים שקיימים כיום שפשוט עשה את מה שהוא ידע הכי טוב לעשות ללא פוזה , ללא הצורך הבלתי פוסק בפרסום אגרסיבי והחצנת התהילה ...פשטות , פשטות שחלחלה לתוך שיריו והיצירה שלו.  מאוד עצוב שאחד מהמוזיקאים שתמיד היו כאן פשוט נעלמים, מתים אולי הולכים למקום אחר ( את זה כל אחד מאיתנו יבדוק בשלב כזה או אחר...) ועדיין , לא פשוט לקבל את התעלומה הזו החידה הבלתי פתורה המוות. המוות הדבר שנותן את הערך היקר מפז של החיים מצד אחד ומצד שני אחד הטאבויים הכי גדולים לשיחת חולין , סביב המוות תמיד אופף מין ערפל כזה כולנו יודעים שיום יב