דילוג לתוכן הראשי

רשומות

לאן נושבת הרוח גיליון 92 : להעיר את הקונדוליני

14.12.11 * גליון  92 סדנאות התפתחות אישית מודעות שלום אנשים אהובים אולי בגלל החורף, אולי בגלל הקור אבל אחרי הרבה זמן יותר מדי זמן שלא תירגלתי מדיטציות אקטיביות , לכבוד יומהולדתו של אושו שלשום  , החלטתי לוותר על התירוצים הרגילים ולחזור לתרגל , קל לוותר לעצמנו בדיוק במקומות האלו , המקומות שהם "פחות קריטיים " ברשימת  אבל האמת היא שזה אחד הדברים שאולי לא כדי לוותר עליו to do list  המדיטציה הזו הספיציפית קונדוליני פשוט מצליחה להוציא ממני את הטוב ביותר,  המדיטציה מסתיימת תמיד  אותה תחושה נעימה , מתוקה , עוטפת ומנמנמת מתפזרת בכל הגוף מה זה קונדוליני ? קונדוליני היא אנרגיית החיים , המבוססת בצ'אקרת הבסיס ,בסנסקריט הפירוש, סליל קפיצי  המטרה היא לשחרר את האנרגיה שנמצאת מכווצת בתוך הסליל הזה ולהעביר אותו לכל הגוף. אז למה לתרגל ? כי הדרך היא החשובה במודעות ו

תחזית אסטרולוגית גלובלית מאת: נורה רימון

  מפת השמים מיום 17.12.11 ועד ליום  23.12.11 השמש ממשיכה את היבטיה לאי הרמוניה עם אוראנוס ההרסני והבלתי צפוי, הרמונית עם נפטון החולמני והמוסיף קצת אמפתיה נעשית אופטימית עם יופיטר הטוב והמיטיב אך לקראת סוף השבוע נצמדת לפלוטו האחראי קודם כל על הרס ואחרי כן על בניה מן היסוד. כך אנחנו מוצאים את עצמנו מיטלטלים בין הרס שמביא אוראנוס לבין ההרס שמביא פלוטו ובמיוחד קשה לצפות מאיפה הוא יגיע. מה שמחמיר את המצב הוא ששתי פלנטות אלה אוחזות זו בזו כבר זמן רב ומביאות כאוס תקופה ארוכה וממשיכות עוד זמן בכך. בהמשך השבוע משתחרר מרקורי (חשיבה, תקשורת) מהשפעתו המשלה והאידילית מדי  של נפטון אך גם מהמפגש המיטיב והחכם עם אוראנוס והופך נטול היבטים דבר הגורם לתקשורת להיות זו של מזל קשת באופן טהור כלומר, רודפת צדק,  די בוטה אך ללא כל השפעה טובה או רעה מכוכבים אחרים שיגוונוה. ונוס האמורה לשמור על מערכות יחסים ולהיות מופקדת על אושרנו מועלת בתפקידה. מצד אחד היא מרובת רומנים ובוגדנית (באשמת יופיטר המגדיל כל כוכב הפוגש אותו דיס הרמונית) ומצד שני מחבל ס

להעיר את הקונדוליני

מה זה קונדוליני ? קונדוליני היא אנרגיית החיים , המבוססת בצ'אקרת הבסיס ,בסנסקריט הפירוש סליל קפיצי  המטרה היא לשחרר את האנרגיה שנמצאת מכווצת בתוך הסליל הזה ולהעביר אותו לכל הגוף. אז למה לתרגל ? כי הדרך היא החשובה במודעות וחיים רוחניים , למדיטציה אין מטרה ואין זמן היא תמיד מתאימה בכל מקום וכל זמן, אולי מכאן נובעת היכולת לוותר עליה בקלות, למרות שבשבילי כמעט בכל שלב בחיי, מדטציה על כל סוגיה היוותה פסק זמן מוצלח של רגע אחד לעצור הכול ופשוט לנשום מדיטציה היא לכל החיים, פעמיים שלוש בשבוע תרגול של מדיטציה כזו או אחרת , תמיד מביא איתו ראייה טיפה יותר משעשעת ונינוחה על החיים והקונדוליני של אושו תמיד הייתה ה- בה' הידיעה מדיטציה מנצחת בשבילי  יש בה משהו רך זורם ונעים ובשבילי בסיומה זה תמיד מרגיש שחזרתי הביתה על פי אושו יום מדיטיבי רצוי שיתחיל בדיינמיק ( שאותה  לא ממש אהבתי מעולם ) ולסיים אותה בקונדוליני ...לטענת אושו אחרי 21 יום של תרגול מדיטציה אקטיבית יום- יומית יבוא איזשהו שינוי בתודעה. אז בלי דיינמיק אלא רק קונדוליני התחלתי שלשום 

בטחון או ריגוש? מאת לינה גולדברג

פרדוקס בלתי פתור נושא שרובנו מתמודדות איתו (וגם הגברים, כמובן) ביחסים, שוב ושוב… ועדיין נשאר לא סגור – הוא הקונפליקט או הפרדוקס ,שיוצרים שני צרכים שלנו שהם לרוב הפכים. ריגוש   מול   ביטחון ! כולנו מחפשים את הריגוש ביחסים, ובד בבד, בלי משים מחפשים את הביטחון. נדיר שהשניים ישכנו תחת אותה קורת גג, הם הרי במקורם "הפכים". הריגוש מגיע דווקא מהאיזור הלא נוח לנו, מהסערה, מהמקום הלא ידוע, הלא מוכר, המסקרן, המפתיע, האחר, מהצפיה, מגיע עם דפיקות הלב, לעיתים בלווי מחושי הבטן. הצורך בביטחון קורא ומשווע למקום הנוח שלנו, הרגוע, הידוע, המוכר, המכברל, ללא "הפתעות מיותרות", שלא יתפסו אותנו לא מוכנים! ואיך איך יוכלו השניים לבוא בכפיפה אחת? כשאנו נמצאים ב"ריגוש", אנו חותרים "למקם" את היחסים ולהרגיש ביטחון בהם. וכשאנו זמן רב ביחסים, שנותנים לנו להרגיש ביטחון, אנו לרוב משועממים, ומרגישים כרובצים בנעלי הבית המרופטות שלנו, מסתכלים מסביב ומשוועים לטיפת ריגוש…..וחוזר חלילה. אז מה עושים? איך יוצאים מהסחרחרה המתישה הזו? בטחון או ריגוש