דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית התפתחות ומודעות

תרבות הסבל

  ככל שנתקעים בישן החדש נהפך לכמיהה בלתי מושגת , טוב אז אנחנו תקועים בתוך החרא בתוך ההרגלים ההתנית הישנות ואפילו כבר השלמנו עם זה חלקנו הפכו את זה למקצוע איך לגרום לאנשים אחרים לצאת מהדפוסים שלהם ואנחנו מה?  © Lila Benharush  כמו אנשים שחיים בתוך אקווריום רואים שיש אוקיינוס רחב מסביבם ובכל פעם שרוצים לצאת עוצרת אותם הזכוכית " חומת הפחד", בפנים יש כמיהה כזו משהו בפנים בתוכינו אומר הלו חייב להיות יותר מזה ונכון יש יותר מזה לאמיצים בלבד.  החיים מתרחבים ומתכווצים בהתאם לאומץ הלב של האדם הכי פשוט  ואומץ זה לדעת מה תוקע אותי לעבוד עליו ולדעת לשחרר אותו, אפילו שהכאב הוא חבר וותיק שלנו... בעולמנו לסבול זה טוב! עובדה שימו לב מה קורה כאן? חצי עולם על ציפרלקס חצי עולם שני על סמים כולנו מכורים לפחד ולעוד שאר רגשות  וכל עוד אתה סובל זה יופי! החברה הצליחה להשחיל אותך למעגל של בית- עבודה – ילדים ולסבול בשקט ולא זה לא רע לא בית לא עבודה ולא ילדים השאלה מאיפה זה בא? אפילו שאנחנו מודעים אנחנו ממשיכים לסבול כי אנחנו לא יודעים לשחרר את זה  ואין לנו את האומץ הדרוש לה

הלכה הדרמה , הלך הג'וס | לאן נושבת הרוח 112

2.5.12 * גליון  112 סדנאות התפתחות אישית מודעות שלום אנשים אהובים , זה בערך העולם שאנחנו חיים בו מדרמה לדרמה , בסדרה שחוזרת על עצמה בוורסיות כביכול שונות ולמעשה מאוד דומות. בכל "דרמה " כזו אנחנו מחיים שוב ושוב את אותו דפוס , את אותו הדבר שאנחנו מתאמצים כל כך בעבודת מודעות לעשות, רק מה בלי דרמות ועם מיקוד פנימי החיים לפעמים יכולים להראות משעממים , חסרי ג'וס. בכל זאת דרמות על כל סוגיהם מעוררות בנו ומלהיטות רגש לפעמים בצורה קיצונית ולפעמים אפשר להתמכר לסיעור הרגשי שהמוח שלנו מייצר בדרמות השונות בהם אנחנו לוקחים חלק. שבכל זאת מחליטים לוותר על ההתמכרות הזו , קורה דבר מאוד מעניין האנרגיה מתחזקת ויש יותר פנייה פנימה ועיסוק במה קורה לי מאשר סיעור רגשי של דרמה כזו או אחרת. תשמרו את האנרגיה שלכם למה שבאת חשוב ושבוע יפה לכם. לילה

ממך ציפיתי ליותר !

 כן ,אני אישית כבר שמעתי את המשפט הזה כמה פעמים בחיי ציפנו ממך ליותר או לא עמדת בציפיות שלנו ולמה בדיוק אני מחוייבת לעמוד בציפיות של אחרים?  רוצים או לא רוצים יש לנו ציפיות מאנשים , מהסביבה , מחברים מבני זוג ובכללית גם לנו מעצמנו , הציפיות שלנו פשוט נוצרות לפעמים על סמך מציאות ולפעמים ממש לא ,עד כמה הם דומנינטיות בחיים שלנו ציפיות החברה ומהאנשים סביבנו ובכלל האם הם ריאליות ?   והאם אנחנו ממודעים למה שמצופה מאיתנו ? בדרך כלל לא , אנשים מצפים מאיתנו להתנהג ולהיות אנשים שבעיקר יתאימו לצרכים שלהם, ציפיות הורים מילדים , הם אולי החזקות ביותר , הרבה מאיתנו במודע או לא במודע מנוהלים על פי ציפיות משפחתיות שטבעו בנו אי שם בשנות הילדות הרחוקות.  ציפיות של חברים, בני זוג משפחה  ועמיתים לעבודה יוצרים הרבה  פעמים  לחץ ( בתרגום חופשי פחד ) הפחד שאם לא נעמוד בציפיות של הסביבה , לא יאהבו אותנו והחשש הזה מהלך על רובנו אימה , ופעמים רבות כל אחד מאיתנו מוצא את עצמו מגשים את ציפיות האחר רק בשביל לא לקבל ממנו דחיה, שיפוט או רגשות אשם החביבים במיוחד על אמהות יהודיות טובות.  בסופו של דבר הצ

דברים שלא לומדים בבית ספר | לאן נושבת הרוח 109

11.4.12 * גליון  109 סדנאות התפתחות אישית מודעות שלום אנשים אהובים , היום התחלתי את היום בשעה 10 בבוקר בסרט , באחד הכובעים האהובים עליי כדודה של שני מתוקים אמיתיים לקחתי את האחיין שלי  לסרט וכייף , הסרט היה קצת רועש לילד בן שלוש וחצי , מיד עם חיסול הפופקורן שמעתי את הקטנציק פולט " לא בא לי יותר לראות סרט " אז יצאנו לכיוון הפארק בהרצליה, שמש , צפיפות עצומה של אנשים ומתקני גלישה וחבלים די גבוהים וקצת מפחידים  איך שהסתכלנו לעבר סולם החבלים הגבוה , פלט לעברי הקטנטן  "דודה לילה ( כן , הילד הזה מתעקש להוסיף את ה"דודה " לפני לילה , לא משתגעת על זה אבל מילא ) זה מאוד גבוה"  , "נכון" עניתי למתיקות הזאת וזה לילדים גדולים  ועם ילדים זה קל לשכנע ישר אמרתי לו זה לילדים שיכולים לטפס כל כך גבוה וגם שמפחדים מתגברים ואתה יכול , אני