יחסי ציבור ושיווק לסדנאות, פסטיבלים ואירועים

לאן נושבת הרוח  186                                                                                                     5.3.14 סלפי התופעה הבלתי ברורה( לפחות לי J )  שכובשת את השכנה ממול ועד ברק אובמה " סלפי ") שנגזרה מהמילה האנגלית " self ", שפירושה "עצמי "(    מייצגת את תרבות האגו או במילים אחרות אני...אני ...ואני כל מי שחשוף לרשת בשנתיים האחרונות חשוף לתופעה ההזויה שנקראת סלפי , לצלם תיעוד בלתי פוסק של עצמך שנראה כמו תחרות בלתי נפסקת של " הנה אני כאן " הנה אני כאן לא ראיתם ? כמה אני יפה מוצלחת ...הצורך היש לאומר כמעט נואש של אנשים ברחבי העולם למעט תשומת לב ואהבה , התלות בלייקים וציוצים כדרך לאשר את עצמי ???  התופעה הזו שכל אחד מעלה צילומים שלו החל מרגע היקיצה שקורי השינה עדיין מראים סימנים בולטים וכוס הקפה , ובהמשך מה ללבוש , צילום של הסלט שאכלו בצהריים והנסיעה ברכב לעבודה ? בעיניי קצת הזוי ... צילומי נופים , חוויות משותפות סתם צילומים עם חברים –אווט , צילום עצמי אובסיסיבי אין

במהלך חיינו הורגלנו שכל דבר שקורה , קורה עקב ההתנהגות שלנו , כלומר אם ההתנהגות שלנו הייתה " טובה ואפקטיבית " אז נזכה בתוצאה שרצינו אם  לא קיבלנו  את התוצאה  שרצינו  כפי הנראה  לא  עשינו את  מה  שהיינו  " צריכים" או אמורים  לעשות  בכדי  לקבל את התוצאה הרצויה. והאמת כנראה מאוד רחוקה...רב הדברים , כן רובם אינם נמצאים כלל בשליטתנו וכל פעולה שלנו בחיים תלויה במשתנים שרב הזמן מחוץ לשליטתנו .  במשך כל חיינו לימדו  אותנו שאם נעשה את ה"דבר הנכון " את " הפעולה  הנכונה "  או אז  נוכל לקבל את מה שרצינו ואם זה לא עבד רצינו ולא קיבלנו  ברב  הפעמים תתחיל לחלחל האשמה עצמית ותחושת ערך עצמי  שיורדת ומכאן לאינסוף הלקאה עצמית הדרך ידועה ... בור שחור נפער לו בכל פעם שאנחנו משוכנעים שאנחנו שוב לא היינו בסדר והפעם ממש נסחפנו רחוק ... ומהצד השני משהו שהצליח לנו אנחנו נוטים לשחזר שוב ושוב בלעיסה מונוטונית רק כדי לחוש את " ההצלחה " כלומר שאנחנו "בסדר " מול ה"עול

לאן נושבת הרוח  182                                                                                                         25.12.13 רגע לפני ש2014 פוסעת לתוך חיינו אולי כדי רק לרגע אחד לעצור , לנשום ולראות בניגוד להרגלנו האנושי לחשוב מה עוד לא הספקנו לבדוק מה כן הספקנו ואני בטוחה שלכל אחד מכם יש רשימה גדולה.  לפני שאנחנו  מתחילים בהלקאה העצמית האהובה על כולנו אולי בגלל שאנחנו יהודים וזה "טבוע בנו",  ואולי בגלל שקיימת בנו הנטייה להשוות את עצמנו מול אחרים במקום מול עצמנו, הגיע הרגע לחשוב מה כן עשינו ומה כן הספקנו ... איזה מזל שעם כל חלום שמוגשם נולד לו חלום חדש , איזה מזל שההשראה , הרעיונות והרצון לחיים שלמים וטובים יותר  כל הזמן נמצא שם ומעודד אותנו לעשות לייצור לעלות יותר ויותר בסיפרלת החיים המופלאה. בזרם האוטמטי של החים אנחנו לא תמיד רואים כמה כבר עשינו וכמה דברים היו רק במחשבה והתממשו לכדי מציאות , איזה קסם זה שנולד רעיון או חלום במיינד ואנחנו צעד אחר צעד ממשים או

לאן נושבת הרוח  178                                                                                                         27.11.13 דמעה גדולה התגלגלה  על הלחי היום בבוקר שקמתי  שברקע  צלילי שיריו האהובים והמוכרים של אריק אנשטיין...אחד היוצרים הכי ישראליים , זמר שחקן וקומיקאי אי שם בשנות ה70 80 שכל מי שגדל בארץ מכיר את יצירותיו.  אחד הדברים הקסומים בו בטח בהשוואה לזמרים והשחקנים שקיימים כיום שפשוט עשה את מה שהוא ידע הכי טוב לעשות ללא פוזה , ללא הצורך הבלתי פוסק בפרסום אגרסיבי והחצנת התהילה ...פשטות , פשטות שחלחלה לתוך שיריו והיצירה שלו.  מאוד עצוב שאחד מהמוזיקאים שתמיד היו כאן פשוט נעלמים, מתים אולי הולכים למקום אחר ( את זה כל אחד מאיתנו יבדוק בשלב כזה או אחר...) ועדיין , לא פשוט לקבל את התעלומה הזו החידה הבלתי פתורה המוות. המוות הדבר שנותן את הערך היקר מפז של החיים מצד אחד ומצד שני אחד הטאבויים הכי גדולים לשיחת חולין , סביב המוות תמיד אופף מין ערפל כזה כולנו יודעים שיום יב