אני שם במעבר בין נקודה א לב אי אפשר לחזור אחורה והעבר היה נגמר וכבר לא רלוונטי ,הפריצה קדימה עדיין לא התקיימה המתנה מעיין תקופת מעבר ...אין דבר יותר מאתגר ויותר ממלא בחששות , תהיות מאשר התקופות האלו של מעברבין ישן לחדש.
זה בדיוק הזמן שהזרעים קדימה נזרעו התוצאות עדיין לא כאן רק קיימת ידיעה יש איזשהו ריקות גדולה וואקום שנוצר ומחכה להתמלא.
פה נבחנת האמונה בצורה החזקה ביותר אמונה טוטאלית ואמיתית שהזרעים והפעולות שנעשו יצמיחו את הפירות לראות את התוצאות כבר כאן ולהיות בטוחים ב100% שהם מתקיימים.
זהו הזמן המסוכן ביותר ביצירת מציאות זהו הזמן שהמחשבה שמתנגנבת ללב ולמיינד שלא מפסיק לקשקש...זהו הזמן שהכי קל בו להחליק חזרה להשקות את אותם עשבים שוטים שנעקרו מגינת התודעה, התודעה חלולה יותר וקל להסחף אחרי פתרונות מהירים שייקלו על ההמתנה.
למרות שכבר יצרתי וזימנתי לעצמי כמה וכמה פעמים מציאות בחיים אני יודעת שזה אפשרי כנראה זקוקה לעוד תרגול..
אני חושבת שאין דבר יותר קשה מאמונה עקבית ורצופה מראייה ברורה של המטרות שלנו והלליכה אליהם מבלי ליפול לבורות ישנים ומוכרים כאלו שמורידים את האחריות מעלינו.
האמת היא שלפחות לפי אמונתי כל פסיק ,בחיינו כל אדם כל מציאות שמתקיימת מולנו היא באחריותנו המלאה !מלאה ב100% אין אני אחראית רק על החלק שלי אני גם אחראית על כל השיקופים על כל האנשים ועל כל הנסיבות שמופיעים בחיי, אני היא זו שיוצרת אותם גם שזה מאוד לא נוח לראות את זה , גם שאני מבקרת ושופטת אנשים מסביבי הם כולם זרעי התודעה שלי ובזכותם אנחנו יכולים לעשות עבודת מודעות נפלאה.
החיים הם רק שיקוף מראה , השאלה איזה הולוגרמה אנחנו יוצרים לעצמנו ?וכן אני מאמינה שאפשר לייצור גן עדן או גיהנום הכול תלוי בהשקפה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך :-)