דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית טנטרה

ממך ציפיתי ליותר | לאן נושבת הרוח 110

18.4.12 * גליון  110 סדנאות התפתחות אישית מודעות שלום אנשים אהובים , כן ,אני אישית כבר שמעתי את המשפט הזה כמה פעמים בחיי ציפנו ממך ליותר או לא עמדת בציפיות שלנו ולמה בדיוק אני מחוייבת לעמוד בציפיות של אחרים?  רוצים או לא רוצים יש לנו ציפיות מאנשים , מהסביבה , מחברים מבני זוג ובכללית גם לנו מעצמנו , הציפיות שלנו פשוט נוצרות לפעמים על סמך מציאות ולפעמים ממש לא ,עד כמה הם דומנינטיות בחיים שלנו ציפיות החברה ומהאנשים סביבנו ובכלל האם הם ריאליות ?   והאם אנחנו ממודעים למה שמצופה מאיתנו ? בדרך כלל לא , אנשים מצפים מאיתנו להתנהג ולהיות אנשים שבעיקר יתאימו לצרכים שלהם, ציפיות הורים מילדים , הם אולי החזקות ביותר , הרבה מאיתנו במודע או לא במודע מנוהלים על פי ציפיות משפחתיות שטבעו בנו אי שם בשנות הילדות הרחוקות.  ציפיות של חברים, בני זוג משפחה  ועמיתים לע

סדנאות ואירועים אפריל -יוני 2012

סדנאות ואירועים   אפריל -יוני 2012  ציור אינטימי   הגוף כגשר לרגש |21.4.12  קבוצת  נשים  | יוגה הום | מושב בני ציון  10:30-16:30    אתן מוזמנות להעניק לעצמכן חוויה והצצה לתוך אותם מקומות בגוף שקצת התכסחתם איתם בחיים ולראות אותם ממקום קצת שונה ,ציור על הגוף מהווה גשר לרגשות שחבויים בתוכנו דרך הציור על גופנו נחווה את אותם רגשות והתניות שעולות בנו לגבי תדמית גופנו והחיבור אליו. התהליך הוא אינטימי ביני לבין עצמי ולבין הקבוצה שאנחנו עובדים בתוכה ועוזר לנו להבין כמה התניות וטאבו חברתי ישנן סביב גוף ועירום. ובעיקר איך לאהוב את הגוף שלנו בדיוק כמו שהוא בקבלה לא אחרי דיאטה או אחרי שמשהו יהיה בנו אחרת, אלא כמו שהוא כרגע נחשוף את החלקים הפחות אהובים בגופנו, נצייר אותם, נבליט את יופיים, ונחשוף את הרגשות המתלווים אליהם . הגוף שלנו נבנה ומשתנה במהלך החיים פעמים רבות והשינוי הגופני הזה משפיע ישירות על הרגש והיות וגופנו ונפשנו שלובות אחת בשניי

לאן נושבת הרוח | משחק החיים גיליון 98

26.1.12 * גליון  97 סדנאות התפתחות אישית מודעות שלום אנשים אהובים ,   מדהים איך ילדים משחקים לפחות עד גיל שלוש הם נטולי הגנות הדמיון שלהם כל כך חזק  שהם יכולים להפוך כל מגרש גרוטאות לנסיכות קסומה , ילדים משחקים בשביל ההנאה בשביל השמחה אין שום מטרה למחשק שלהם מלבד לצחוק וליהנות כשמשהו מפריע למשחק או שלפתע הם מתגוננים , מגיבים ואם הם נפצעים בוכים ואחרי כמה דקות נרגעים מניחים את הרגע הפחות טוב מאחוריהם וחוזרים להביא את הנוכחות שלהם ואת הרגע הזה בכדי לחזור ולגלות את העולם. ילד קטן אינו מתבייש בדברים שהוא עשה בעבר אפילו לא מתבייש למול ילד אחר שלפני דקה הוא התפרץ עליהם בכעס או בבכי הסליחה אצלם היא טבעית, הם מביעים תמיד את מה שהם מרגישים כלפי כל אחד באותו רגע נתון וזה יכול להשתנות כל דקה ... מה שהיה אתמול לא בהכרח תקף היום, רק הרגע הזה הנוכחי