יחסי ציבור ושיווק לסדנאות, פסטיבלים ואירועים

יש לה מה להגיד לאישה הזאת , כל כך צודקת...תהליך היצירה הוא כל כך מוזר מתעתע ובלתי ניתן לשליטה גם אם זה בכתיבה , גם אם זה באמנות , מכירה את התחושה הזו כל כך טוב המתסכלת משהו שיש איזשהו ציור שאני מציירת שוב ושוב וזה פשוט לא קורה הקסם לא מגיע וישנם פעמים שזה כמו פיצוץ בלתי נשלט שהמילים רצות על המקלדת והמכחול מצייר את הקו הבא מבלי שאני אדע בכלל מה זה מביא איתו התסכול הכי גדול שאי אפשר לשלוט בזה , אי אפשר לדעת מתי ואיך זה יגיע ואז שזרם של יצירתיות מגיע מת העולם מסביב ..מי שמכיר אותי טוב מכיר אצלי את התקופות האלו שאני פשוט נעלמת שכל עולמי נהיה צבעים ציור , צילומים עיבודים והעולם מסביב נמוג למעט דאגה לדברים בסיסיים הכול פשוט נמוג להרבה אנשים אשר לא מתעסקים בעבודות יצרתיות קשה להבין את ההעלמות הזאת מפעם לפעם , בטח ובטח הקרובים אליי ש" נורא דואגים" אם אני בסדר ? האם תקף אותי איזשהו דיכאון ...חחח  היוצרי ם מבינים את זה את ההתבודדות הזועם היצירה , עם הקסם הבלתי מוסבר הזה שקורה ...צדקו הרומאים והיוונים , כשרון יצירתי כזה או אחר, פשוט מושאל למשך זמן מה לא ממש שלנו ונעלם כלעומת שבא

  כל החלומות שלנו וכל הרצונות שלנו הם כמו תינוק קטן רך ביומו , פגיע עדיין לא תמיד מגובש במקשה אחת ויחד עם זאת הוא נמצא וחי בתוכו בועט בכדי לצאת החוצה. על עצמי אני יכולה להגיד שכל הזמן נולדים להם עוד רעיונות לעשייה ופרויקטים , בדרך כלל אני לא יודעת איך אני אעשה אותם אך הדבר המדהים הוא שמתחילים לעשות מתגלים בדרך הפתרונות , כל צעד מביא איתו עוד רעיונות ועוד פתרונות עד שזה קורם עור וגידים לתוך העולם הפיזי. לשמחתי הרבה במהלך חיי הבאתי הרבה מהחלומות האלו לתוך המציאות, הם אף לא נגמרים ותמיד יש עוד וטוב שכך ואחד הדברים הכי קשים מבחינתי בתהליך כזה הוא להגן על החלומות האלו בהתהוותם מפני מחשבות שליליות שלי ציניקנים ואנשים קטנים בדרך ולא האנשים האלו לפעמים הם אלו שהכי קרובים אלינו. מספיק להעלות רעיון בפני חבר , שמיד שולל ואומר נו באמת אי אפשר לעשות את זה בשביל לגרום לטלטלה רגשית בעניין ולהעלות את הספקות והפחדים שמלווי ם בכל תהליך יצירה שכזה. הנטייה שלי ברב השנים הייתה להבליג  ...טוב הכוונה טובה , אולי רוצים שאני לא אתאכזב , אולי זה הפחד שיאבדו אותי וכדומה...ממש הסברתי לעצמי בדרך הגיונית ומש