יחסי ציבור ושיווק לסדנאות, פסטיבלים ואירועים

© Lila Benharush הבורא הקדום מברך אתכם, הבוראה העליונה הקדומה, המאסטר חנוך. אורות קדומים מברכים  אתכם.המאסטר מטטרון, המלאך מיכאל. הידע הקדום מברך אתכם. האור היורד היום הוא אור נגוהות, אור בעל תדר מאוד גבוה. מדיטציה:   היכנסו להרפיה. עצמו את עיניכם, והרפו את כל הגוף. ספרו מ 10עד 1 ותנו לאנרגיה היורדת   לעבור דרככם. .האור מביא אליכם י ד ע על מבנה העולם הרוחני, העולם הפיזי, על ארועים שקורים, על שינויים. הידע הזה מבקש להדריך בנושא של ריפוי. ריפוי של הפחד משינוי .  שנוצר כאשר החל התהליך שהבורא אפשר את השנויים. כאשר הבורא אפשר לחלקים שלו לצאת למסע עצמאי משלהם. באותו הרגע נוצר הפחד משינוי. הפחד משינוי התגלגל אתכם בכל הגלגולים. כל גלגול שעברתם, כל מוות ולידה התעורר הפחד הזה. הוא ליווה אתכם גם במהלך החיים כאשר כל שינוי הביא איתו את ההתרגשות, ואת הפחד הזה. הפחד משינוי היום הוא פחד גדול יותר כי הוא השינוי שעומד לעבור כל העולם האנושי, ממצב של מסה .פיזית למצב של התעלות, למצב אנרגטי חדש אחר .הגוף הפיזי ש

לתת לעבר למות בשביל לחיות מאת: לילה בן הרוש   איכשהו בתוך הפליאה הזו שנקראת חיים בכל פעם משהו מת ואז נולד חדש , דברים מתרסקים ומיד אחריהם מגיעים חדשים זה קורה כל הזמן ובכל מצב וקצת קשה לנו לתת לדברים למות, יש טאבו על מות לא מדברים עליו אבל איך אפשר לאפשר חיים אם לא נותנים למות את מקומו? אם לא נותנים למצבים , אירועים או חוויות בחיים חיוביות ושליליות למות ממש למות עד הסוף קצת קשה לחוות את החיים , קצת קשה לתת מקום להיוולדות של אירועים וחוויות חדשים.  הרי המוות מגדיר את החיים וההפך אז למה אנחנו מתכחשים לו? אולי אנחנו מפחדים ? אולי כי בעידן הידע אנחנו חייבים לכל דבר הסברים הגיוניים, אולי ואולי כי הדממה של המוות רגע אחד לפני שהכול מסתיים ולפני משהו חדש נכנס יוצרת ואקום ריק שקצת קשה לנו להכיל © Lila Benharush ישנה ריקנות כזו גדולה שבה אנחנו מחפשים משהו להכיל זהו המצב הכי עדין שלנו שם אנחנו נופלים לכל מיני בורות כמעט כל מי שמסיים מערכת יחסים משמעותית נמצא בריק משהו מת ואז מיד אנחנו מכניסים מישהו גבר חדש לחיים אפילו שלעיתים ז רק תקופת מעבר העיקר שלא נחווה את הריק המוות עד

2.11.11 * גליון  86 סדנאות התפתחות אישית מודעות שלום אנשים אהובים אחרי חודשיים מאז הפגנת הענק ותקופת חגים שהיא כמעיין זמן קודש, שכל פעילות יכולה לקרות רק " אחרי החגים" חוזרת המחאה ובגדול, על אף הסקאדים והגראדים ( שמעולם לא הבנתי מה ההבדל בינהם ) שגם עשו קאבק לדרום , הכיכר הייתה מלאה קל לזרות חול  בעיני הציבור הישראלי ולתת לו אקמול שרק יירגע יכאב קצת פחות , בזמן שמפתח לו גידול , הקלה זמנית לחלוטין ...מיד אחרי האקמול על הודיעו על עליית מחירי הדלק והחשמל שוב עולה בעוד יומיים...ההקלות הקטנות נראות פה ושם במאבק אסם מורידה מחירים, מחירי ביטוח האופנועים יוזלו אבל בהוצאות המשמעותיות ובעניין הדיור , טרכטנברג? הצחקתם אותי חוץ ממעט קוסמיטיקה לא הרבה השתנה   בימים "כתיקונם" כמה סקאדים וגראדים על הדרום והנה אנחנו מיד חוזרים לשגרת ההשרדות הישראלית , א

השמש שהיא מהות הכל כולל השקפת העולם האוניברסאלית מתחילה את השבוע במצב של התרחבות כהמשך משבוע שעבר בו שלטו הגאווה והאגו הנפוח והופכת בהמשכו להיות נטולת מפגשים, כלומר, מבודדת. השמש נמצאת במזל עקרב בעל היצרים החזקים וכשהיא מבודדת היא מלאת כוחות אך אין לה דרך לתעל אותם ומכך נובעים רגשות תסכול והרגשת בדידות. מרקורי (חשיבה ותקשורת) וונוס (מערכות יחסים) עדיין צמודים ומביאים לתקשורת נעימה בעיקר מכיוון שבתחילת השבוע הם משתחררים מהשפעתו הקשה של מרס הלוחמני אך נותרים ללא קשר ליתר המפה דבר המותיר את הצמידות הזו להיות דומיננטית. מרס השבוע מפתיע לטובה ואוסף אליו הרבה היבטים הרמוניים. הוא יוצר היבט הרמוני מצוין עם פלוטו (כוכב העוצמה והמעמקים) ואוסף אליו כוחות ממנו ומקבל כוח רצון אדיר להשיג את שחפצה נפשו. בנוסף נוצר היבט הרמוני עם יופיטר כוכב הברכה וכך מרס מקבל הצלחה בכל אשר יעשה, כלומר, תהיה הצלחה אוניברסאלית במעשי ידי אדם בשבוע הזה. אבל אי אפשר בלי אבל. קיים היבט דיס הרמוני של מרס עם נפטון אשר מחבל בכושר הביצוע והחלטיות של מרס.

כל מי שהוא הורה לילדים ודאי חווה מספר לילות ללא שינה (בלשון המעטה...) מי כמוני יודעת, חמשת בנותיי לימדו אותי (ועדיין מלמדות...) עד כמה שנת לילה רציפה הינה ערך השווה זהב! מטרת שיטת הפנג שווי הינה למקם את האדם נכון בזמן השינה, זמן זה הוא החשוב ביותר עבור האדם כדי למלא את המצברים.. לכן יכול להיות שילדכם איננו ישן טוב פשוט בגלל שמיקמתם אותו לא במיקום התומך בו לשינה. כמובן שיכולות להיות סיבות נוספות מדוע ילדכם איננו ישן טוב כמו צמיחת שיניים, מחלות ועוד.. אך מנסיון אני יכולה לומר שילדים מאוד רגישים למרחב, הם חשים אותו ללא מילים וברוב המקרים שינוי פשוט של מיקום המיטה בחדר או החלפת חדרים (כמובן מומלץ להשתמש ביעוץ מלא לבית, לפני שמחליפים חדרים..) שידרגו את איכות השינה של הילד וכמובן גם את זו של הוריו . להלן עשרת כללי הזהב אותם כדאי לקחת בחשבון כאשר אתם מעצבים את חדרו של ילדכם   מצאו את נקודת השליטה במרחב וממנה התחילו לעצב את החלל . הסתובבו במרחב החדר, הפינה ממנה רואים את הדלת אך לא חשופים לה, היא הפינה שתשרה ביטחון על ילדכם. דומה הדבר לחיה במערה - לעולם לא תראו אותה עם הגב לפתח

מעטות הן הנישם שפגשתי בחיי אפשר ללספור אותן על כף יד אחת שחיו בשלום עם הגוף שלהם, כל אחת שנייה רצתה שמשהו קטן יהיה אחרת אצלה, אחת עם האף אחת עם הבטן ואחת לא ממש אהבה את הירכיים שלה . אני כמו כל אישה ממוצעת גם רציתי איזה מקצה שיפורים בגוף שלי ובתור מי שעוסקת במודעות  השלב הראשון של מקצה השיפורים היה פשוט בראש , קודם כל ללמוד לקבל ולאהוב את מה שיש ואחר כך נראה איך זהיתגלגל  התחלתי בתהליך של עבודה עם הגוף , ציור על הגוף בעיקר כי אני באה מתחום האמנות וזהו כלי שתמיד סייע לי ואחר כך צילומים עצמיים שאוכל לבהות בתוצאות ולהחליט איזה צילומים מייד יושמדו ואם אלו צילומים אני יכולה לחיות בשלום...בהתחלה כמעט כל הצילומים ששקיפו אותי כפי שאני כי המצלמה לא משקרת היא רק מראה את מה שיש , פשוט לא נראו לי , השארתי אותם בצד ואחר כך חזרתי להציץ בהם  כשחזרתי לחלק מהצילומים , החלטתי שאני אבחון קודם כל את החלקים שיותר נוח לי איתם שאני אוהבת בעצמי ויעצים אותם בעיני ואז כך יתמודד עם שאר החלקים , התהליך היה בעיקר מרתק כי  במשך הזמן פשוט למדתי לאהוב את מה שניבט מולי יותר ויותר  בשלב מאוחר יות

כולנו קונטרול פריקס. מכורים לשליטה בכל פרט, בכל רגע, אבל בעצם עבדים שנשלטים על ידי השיטה. מה אנחנו מפסידים? ואיך זה קורה לנו? אולי די? © Lila Benharush נכנסתי לבית הקפה לפגישה עם חברה שלא ראיתי לפחות חודשיים. היא ישבה שם עם מחשב מחובר בין קבוצת אנשים, כולם נעים בין הפאלפון ללפ-טופ בקדחתנות כאלו עולם שלם תלוי על גבם. ככה זה כנראה: ככל שהעולם מתקדם, פלאי הטכנולוגיה שולטים בנו, הפכנו עבדים מכורים לשליטה. חוסר ודאות הוא הפחד הכי גדול שלנו ואנחנו מסרבים לתת לו מקום בחיינו. הבעיה היא שהמציאות והחיים אינם ניתנים לשליטה. לא הייתה לנו שליטה כשנולדנו להורינו המסויימים, אין לנו כל שליטה לגבי הרגע בו נעזוב את העולם. מרוב פחד מהלא נודע, מהחיים פיתחנו לנו מטריקס: ברוכים הבאים לאשליה הגדולה של השליטה. סידרנו לנו פלאפונים שידאגו שנהיה זמינים בכל מקום ובכל זמן, ארגנו לנו לפ-טופים ובכל בית קפה רואים אנשים שלכאורה באו לפגישה חברית, אך מחוברים למכשירים האלו ולא מחמיצים אף מייל. שלא נדבר על עדכונים טלפוניים של חדשות און ליין בטלפון ועל עדכון של כל רגע בחיים בטוויטר.