יחסי ציבור ושיווק לסדנאות, פסטיבלים ואירועים

Plant The Seed Of Peace As our thought so is our consciousness, and as is our consciousness so is our life. Let your first thought of the day simply be peaceful. Plant this seed. Water it with attention and you will gather the calm. זרע את זרע השלווה כפי שהמחשבות שלנו, כך גם התודעה שלנו. וכפי שהתודעה שלנו, כך הם חיינו. אפשרו למחשבה הראשונה של היום להיות, פשוט, שלווה. זרעו את הזרע, השקו אותו עם תשומת לב ותוכלו לאסוף את השקט.   "ברהמא קומאריס ארגון רוחני עולמי" בישראל   מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

  חוף הים , שקט אני מתמקמת לי בשלווה על החול החם , נושמת אוויר של ים , ששש....מנוחה , עשר דקות לא עוברות והנה עוד ס.מ.ס נכנס... באוטומט אני קמה לי  מכסא הנוח מושיטה יד ועונה , וחוזרת  לצלול לתוך השלווה  והמהום הגלים. ושוב  פעם תגובה , מרימה את היד להחזיר תשובה  והטלפון מצלצל ובראש עברה לי רק מילה אחת – דייייייייי!!! פשוט די ,עד כאן ! עד הים ! מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד כמה שעות בים , יכלו לנקות הכול , זה לא ממש משנה באיזה סיטואציה אני נמצאת בחיים , אני מגיעה לים אני נרגעת , קצב הגלים תמיד תזכורת בשבילי שהחיים באים בגלים , לפעמים שפל לפעמים גאות והם תמיד מחזוריים, הכול זמני  והכול נתון כל רגע לשינויים. כן , הטכנולוגיה היא נהדרת אפילו נפלאה, בתור מי שנעזרת המון באינטרנט  ובטלפונים ובכל גאג ' ט שהקדמה יכולה להציע , הבנתי שזהו זה אנחנו שבוים בסוג של מאסר , אין לו ברזלים, אין שערים גדולים שננעלים אחרייך ובכל זאת אסירים של הטכנולוגיה. הטלפון הנייד שבהחלט , אחת ההמצאות הנפלאות ונועד לייצר תקשורת טובה יותר בין אנשים נהפך למכשיר שליטה.  כל הזמן דלוק המכשיר הזה , נכנסים לסרט הטלפון

The Only Weapons I Need In situations of conflict, I have to realise that the only weapons I need are a smile and a loveful attitude. כלי הנשק להם אני זקוק במצבי עימות עלי להבין שכלי הנשק היחידים להם אני זקוק, הם חיוך וגישה אוהבת   "ברהמא קומאריס ארגון רוחני עולמי" בישראל מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

הבטחת לעצמך שהחודש אתה מודיע לבוס שלך שאת ה עוזב את העבודה ופתאום כבמטה קסם, אחרי שתכננת את כל הפרטים ואפילו קבעת לך זמן ושעה, הבוס קורא לך למשרד..." מה הוא רוצה רצות להם מחשבות בראש? " אולי הוא רוצה לפטר אותי ככה אני אקבל גם פיצויים אתה מלמל בדרך ...ואני אצא "בסדר" זה לא באשמתי זה הוא ...החברה המצב הכלכלי ואז מגיע המבחן . להפתעתך הגמורה , הבוס שלא ממש טרח להתעניין בעובדיו או לקיים את הבטחותיו, מציע לך העלאה , תוספת נחמדה ומשחררת , מה תענה ? תודה ותצא? אני יחשוב על זה? מפתה אה... המיינד מתחיל לקדוח , הנוחות ..הנוחות הבטוחה , ותהליך שכנוע עצמי של ההיגיון מתחיל להתקשקש במוחך " טוב , אני כבר רגיל למקום הזה " , המשק לא במצב משהו ( הוא אף פעם לא לפני שינוי ) " סה"כ עוד קצת כסף הייאוש יהיה יותר נוח" ועוד שלל סיפורים הגיוניים , התייעצות בבית, התייעצות עם חברים , לקחת את זה ? ובשקט דחקת את הרצון האמיתי שלך לפינה ... נכשלת במבחן!!! והאמת גם בגדת בעצמך , זה קורה כל כך הרבה פעמים בחיים שהפחד משתק אותנו, הנוחות כובשת אותנו והרצון לייצור שינויי

אנשטיין כבר אמר שהדמיון הא קדימון לעתיד, אברהם היקס מרחיב את הענין הזה ומסביר בצורה יפה שבהחלט שווה לכם כמה דקות מהיום. מוזמנים להשאיר תגובות, לשתף ולהעביר את הלאה מה שאתם לא עושים, איפה שאתם לא נמצאים שיבוא לכם בטוב :-)

  כל החלומות שלנו וכל הרצונות שלנו הם כמו תינוק קטן רך ביומו , פגיע עדיין לא תמיד מגובש במקשה אחת ויחד עם זאת הוא נמצא וחי בתוכו בועט בכדי לצאת החוצה. על עצמי אני יכולה להגיד שכל הזמן נולדים להם עוד רעיונות לעשייה ופרויקטים , בדרך כלל אני לא יודעת איך אני אעשה אותם אך הדבר המדהים הוא שמתחילים לעשות מתגלים בדרך הפתרונות , כל צעד מביא איתו עוד רעיונות ועוד פתרונות עד שזה קורם עור וגידים לתוך העולם הפיזי. לשמחתי הרבה במהלך חיי הבאתי הרבה מהחלומות האלו לתוך המציאות, הם אף לא נגמרים ותמיד יש עוד וטוב שכך ואחד הדברים הכי קשים מבחינתי בתהליך כזה הוא להגן על החלומות האלו בהתהוותם מפני מחשבות שליליות שלי ציניקנים ואנשים קטנים בדרך ולא האנשים האלו לפעמים הם אלו שהכי קרובים אלינו. מספיק להעלות רעיון בפני חבר , שמיד שולל ואומר נו באמת אי אפשר לעשות את זה בשביל לגרום לטלטלה רגשית בעניין ולהעלות את הספקות והפחדים שמלווי ם בכל תהליך יצירה שכזה. הנטייה שלי ברב השנים הייתה להבליג  ...טוב הכוונה טובה , אולי רוצים שאני לא אתאכזב , אולי זה הפחד שיאבדו אותי וכדומה...ממש הסברתי לעצמי בדרך הגיונית ומש

  על פניו " רוחני" למהדרין מתהדר לו בחוסר גבולות הכול פתוח , הרוח נושבת אך מה קורה שאין גבולות??? כביכול נהדר פתוח ופרוץ ללא מסגרת קבועה כל אחד יכול להיכנס, במיוחד בקהילות שהן מתבססות על חיי קומונה ושיתוף , אז האם חוסר הגבולות הזה כביכול הוא טוב פתוח וטבעי או שהוא יכול לפגוע בנו?   הרעיון הזה של פתיחות אינסופית בחיים הוא לא תמיד טוב , תביטו על המפה הפוליטית בארץ? הגבולות לא ברורים ומוסכמים וכשהגבולות פתוחים ולא ברורים כל מדינה מרשה לעצמה לומר מה טוב ומה לא טוב , איך להתנהל או איך לא. ככה בדיוק אנחנו כמו מדינה אם אין גבולות ברורים ומוסכמים בינינו לבין האנשים שאיתם אנחנו מקיימים מערכות יחסים ברורות, אז אין לנו כל דרך לשמור על עצמנו , שהכול פרוץ אנחנו נהיים רגישים ולעיתים הרבה יותר מתגוננים שאנחנו פועלים ככה אנחנו רחוקים מאוד מעצמנו ופוגעים בעצמנו ובסופו של דבר גם באחרים.   מבוגרים בדיוק כמו ילדים , תמיד ינסו לבדוק את הגבולות שלכם ועד כמה הם גמישים, גבולות ברורים הם קווים   של כל אדם קודם מול עצמו ה יודע בדיוק מה הוא רוצה ומה אינו רוצה בכל תחום בחייו . למה פעמים רבות אנח