דילוג לתוכן הראשי

רשומות

אנשים אנלוגים בעולם דיגיטלי

בשבועיים האחרונים התעדכני רבות בענייני טכנולגיה כאלו ואחרים, הסדנאות שאני מעבירה מחייבות אותי לשמור על הקצב עם עיניים פקוחות להתחדשות והקצב הוא הרבה יותר מסתם מהיר הוא פשוט מטורף  חלק ניכר מהתקשורת  שלנו  היום עוברים אצל כולנו דרך סלילי חוטים, אינטרנט וטכנוגליה, השיתוף ברשת הוא מסיבי , אנשים ששנים יצאו מחיינו פתאום חזרו בפייסבוק , בטוויטר ובשאר ירקות הכול נגיש בכל מקום , כל הזמן   אני אוהבת את הטכנולוגיה שהעולם מציע לנו הוא בהחלט פותח דלתות במקום שפעם היו חומות ועדיין לפעמים שפתאום אני מרגישה שהכול מהיר מדי, צפוף מדי אינטינסבי אני הולכת לים רק בשביל להזכר ששם כלום לא השתנה , יש שפל , יש גאות יש איזשהי פשטות מרגיעה שאני חושבת על זה שאני (ילידת 73)התרגשתי מלראות את חיים יבין בצבע במהדורות הראשונות זה נורא מצחיק אותי,להבין שהאינטרנט בכל בית הוא בשורה  שהגיחה  רק בסוף שנות התשעים וגם אז  היה אפשר להתחבר לאינטרנט , לשתות קפה לעשן סיגריה ורק אז אולי הדף היה מסכים לעלות על כל המסך זה מדהים! פשוט חיים בעולם משתנה כל רגע תוסס ומתפתח. שהייתי ילדה הייתי צופה די א

קבלו אישור

מצחיק ככל שזה נשמע אבל לאורך כל חיינו  גם כבוגרים אנחנו מבקשים" אישורים" מבקשים אישור להיות מי שאנחנומבלי לערער את הסדר החברתי סביבנו  מה כל כך חשוב לנו שאנשים "יאשרו" אותנו שיגידו לנו שאנחנו "בסדר" מאיפה זה בא לעזאזל? איזשהו חוסר ביטחון במי שאנחנו ואיך אנחנו חיים את דרך חיינו  וצורך של החברה שמסביבנו שנהיה כמו" כולם  האינטרנט והרשתות החברתיות הן בעיניי , תופעה מרתקת שיכולה ללמד אותנו הרבה על הצורך של אנשים באישור חברתי, במיוחד ברשתות כגון פייסבוק ששם אנשים משתפים וחלקם זקוקים ל"אישור " על כל צעד , עם עין לא חדה במיוחד וקצת תשומת לב ניתן לראות גם מבלי ממש להכיר מי הוא משאבת אנרגיה , ומי הם האנשים שכביכול מלאים בבטחון עצמי ומצד שני על כל תזוזה שלהם מבקשים "אישור חברתי" ואני אומרת אין דבר כזה לא בסדר , הגעתם ליקום האקזיסטינס בכבודו ובעצמו אישר את נוכחותכם והיא נחוצה לא משנה מי ומה אתם ובאיזה מקום בחיים ככל שתאשרו את עצמכם יותר ככה תהיו יותר מאושרים , טוב לפחות לפי דעתי יכול להיות שלא  יום שמח לילה   Subscribe in a reader 

חופש זה הרגשה

ליל הסדר עבר אך העיסוק במושג חופש תמיד ממשיך קצת לפני החג וגם קצת אחריו , חופש זה מושג מופשט וחמקמק מאוד חופש מתפרש כלעשות מה שאני רוצה מתי שאני רוצה ואיך שאני רוצה ואז זה לכאורה חופש אך האמת היא שחופש כלכלי, אישי, מחשבתי מביא איתו אחריות כחלק מהשוואה וככל שאתה בעל יותר חופש פעולה בחיים ככה האחריות שלך גדלה נכון, יש גם חופש שהוא חופש ללא אחריות ובסופו של דבר מביא לכאוס גדול, משוחרר חופשי ולעיתים גם מביא איתו תוצאות שבסופו של דבר מגבילות את החופש לפעמים חופש הוא רק בריחה זמנית, אפשר לעשות אותה בריחה נצחית בכל מקרה אם אין אחריות בצדו של המטבע החופש בקלות יכול להפך למגבלות שדווקא סוגרות פרדוקס החופש הזה , זה מאותם דברים כמו אהבה שכמה שלא נכתוב או ננסה להסביר אותו בדרך הגיונית , הדבר היחיד שאפשר זה לחוות אותו ומילים לעולם יהיו דלות לתאר את ההרגשה חופש זה הרגשה , חופש זה תחושה שאי אפשר להסביר ב"הגיון" והיא ממש לא קשורה למיקום, זמן או סביבה היא לחלוטין אישית ותלויה רק בי חופש בלי לקיחת אחריות גדולה יתר הוא בלתי אפשרי ולכן אנשים רבים , לוקחים לעצמם חופש ומגיעים איתו למק

השאלה היא האם יצאנו מעבדות ?

הנה מתקרב לו חג החירות , חג שמעביר אותנו מעבדות לחירות...אז מה זה להיות עבד ולמי אנחנו עבדים רב הזמן? העבדות והחירות שלנו מתחילה ונגמרת במקום אחד - בראש  שם למעלה בתוך הקודקוד מסתתר אצל כל אחד מאיתנו ערימה של מחשבות שמין הסתם במהלך חיינו נהפכות לאמונות והם היחידות שכולאות אותו בין חופש לבין עבדות אמונות נוצרות פשוט על ידי מחשבה שחוזרת על עצמה שוב ושוב ושוב עד שהיא מתקבעת במוח , אז אם המחשבות יצרו אותן בטוח שהחשבות יכולות לשחרר אותם ולבנות חדשות קצת יותר מלכותיות. בסופו של דבר כולנו אסירים חלק מאחורי חומות חלקנו אזוקים על ידי המחשבות שלנו אזוקים על ידי תפיסות והרגלים והרבה , הרבה תבניות וזה המסע בעיקר לשחרר את עצמנו ממחשבות מגבילות  חופש הוא  מצב של מיינד, תודעתי  יותר מאשר כל דבר אחר, חופש מחשבתי לא קשור לכסף , לא קשור למעמד ולא קשור לסביבה שאתה חי בה  או איפה אתה חי, כבר נתקלתי באנשים שחיו כמו מלכים ולא היה להם כלום וכאלו שיש לה ם הכול וחיים בתוך צינוק קטן וצר של מחשבות אז הנה מתקרב לו החג יחד עם האביב והלבלוב של הטבע שמזכיר לנו שכולנו נולדנו מלכים, חלק הפילו את הכתר בדרך , אך ב

הכוח המניע הגדול ביותר תשוקה

כמה ספרים, כמה רעיונות וכמה שיטות  לחים טובים יותר , לקריירה טובה יותר לזוגיות וכל כך הרבה סדנאות שקוראות לנו לחיים טובים יותר ושלא תהיה איזה אי הבנה כל דרך לשפר ולשדרג את חיינו היא מבורכת.נקודה הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו עושים בדיוק ! אבל בדיוק מה שנדרשנו לעשות רק מה משהו חסר שם משהו שאי אפשר לתת לו הדרכה מעשית הוא לא יכול לבוא משום מקום אחר מאשר אצלנו במקור הפנימי שלנו שם עמוק עמוק בבטן, בלב בהוויה. תשוקה , התלהבות אמונה שבוערים בתוכנו בלי המרכיב הזה יש את התחושה הזו משנהו חסר, אין אדם בעולם אשר מימש את חלומותיו מבלי המרכיב הזה של תשוקה  התשוקה הזו ההתתלהבות , תמיד מלווה בשמחה ואם תוסיפו לזה אמונה במי שאני ומה שאני עושה ובמטרות שלי אין כוח בעולם שיכול להכניע אותו אלו בדיוק המצבים שאפשר למחוק כמה מילים מהלקסיקון ולתמיד, מילים כמו " בלתי אפשרי" , "לא הגיוני" המציאות לא מאפשר" ....למחוק למחוק ההלהבות שנותנת את הכוח והאנרגיה הגבוהה לפעמים יכולה להתקל בכל מיני מכשולים גם אז אם שומרים על ההתלהבות ופותרים בעיות כחלק מהדרך , כחלק מהחיים מ

האביב הגיע

אמנם החורף לא היה קשה בלשון המעטה אך יש משהו באביב שמעיר אותי מחדש לחיים יש איזה קסם בהתעוררות הטבע בשמש חמימה בשמיים לפני שמגיעים יולי- אוגוסט המתישים והמיוזעים לפחות לאלו מבינינו שנמצאים במרכז  בחורף יש בהחלט איזשהי תרדמת התבשלות של רעיונות התכנסות פנימה וכמו כל רעיון וכמו כל דבר הוא מתבשל לנו בבטן איזה תקופה , ויוצא רק לאחר שהוא אפוי ומוכן לעולם  בשטחים הפתוחים המאוד מעטים שנשארו כאן בערי הבטון רואים את החרציות הצהובות מרימות ראש , אני אוהבת את האביב יש בו איזה התחדשות מופלאה שכזו   אז זה בדיוק הזמן חברים להוציא החוצה את הרעיונות שהתבשלו להן לאיטם בחורף,בדיוק עכשיו עם הפריחה החיצונית להיות בפריחה פנימית ולהוציא לפועל את כל מה שהבנתם שאתם רוצים ובא לכם לעשות,אין זמן אחר עכשיו זה הזמן החיים יפים  ורצוי פשוט להינות   אהבה ושמחה לילה

38 שנים אני כבר כאן

צועדת על פני כדור הארץ הזה , היום יום הולדת וזה זמן טוב תמיד אצלי לחשוב מה היה , איך עכשיו ומה יבוא מה אני אגיד לכם הגעתי למסקנה מאוד מאוד פשוטה נכון שבשבילה עשיתי סיבוב לא קטן בכלל ובכל זאת... הדבר היחידי שנדרש בחיים האלו לפחות לפי השקפתי זה להיות שמח ומאושר לא משנה מה , העיקר להיות שמח ולקחת את זה בתור החלטה הרי אם נחכה להיות שמחים כש...יהיה לי בית יותר גדול, כשיהיה לי יותר כסף בחשבון בנק שהבן זוג שלי יתנהג בדיוק כמו שאני רוצה! זה הרי לא יקרה, לא בגלל שזה לא אפשרי אלא פשוט בשל הסיבה שאנחנו יצורים שמתפתחים באופן תמידי מיד עם הגשמה של רעיון נולד בתוכנו רעיון חדש ככה שתמיד יש כש...( כל דבר שתבחרו יקרה ) אז יהיה מאושר. פשוט להחליט  שלא משנה מה , לא משנה איך אני קמה בבוקר עם חיוך עם הכרת תודה ענקית על מה שקיים והולכת לישון עם הכרת תודה על היום שעבר וידיעה ברורה שהכול , הכולללל מדוייק ! גם שהדרכים נראות קצת עקלקלות בסופו של דבר באיזה סיכרון מתאים הכול תמיד מסתדר לטובה . שמחה ומאושרת לחיות את חידת החיים , מאוד שמחה לדעת שכל כך הרבה אנשים כל שבוע ואתם בינהם קוראים את ה

Tack the scound wind

. אמנם עבר די הרבה זמן מאז שעשיתי את מדיטצית האום האחרונה שלי ועדיין אם יש משהו שמהדהד לי בכל פעם שאני נתקלת ב"סלעים ואבנים" אשר יושבות לי על הדרך על השביל בו אני רוצה ללכת אני נזכרת בשלב השלישי באום אפשר ללכת מעבר! מעבר למה שחשבנו שהם המגבלות שלנו. Tack the scound wind - you can go beyond your limits תקופה כזו שאני עובדת על כמה פרוייקטים יחד מעולמות שונים וההתמדה נדשת , בכלל פרוייקטים התחלתיים הם לוקחים אנרגיה ועוד אנרגיה ועוד אנרגיה והתוצאות הן עתידיות עדיין לא נראות באופק ויש משברים קטנים לפעמים גם גדולים בדרך שכבר בא לעזוב הכול ולהגיד די! לזרוק את הכול ולככת למקומות מוכרים וקלים  יותר כמה מפתה...זה השלב שתמיד מחזיר אותי לאום או לרגעים שחשבתי שזהו זה אי אפשר יותר . אלו דווקא הרגעים שמגלים כמה כוחות יש לנו וכמה עוצמה טמונה בכל אחד ואחד מאיתנו ככהזה מובנה לנו בD.N.A למצוא את הכוח הפנימי ולדעת שאפשר ללכת מעבר לגבולות מעבר לכל ההגבלים הפיזיים או הנפשיים שלנו ואז עם הרוח הגבית הזו ועם מציאת כוחות פנימיים ופתאום הדברים מתחילים ליפול לתוך המקומות

שחור , לבן והרבה באמצע

  © Lila Benharush החיים צובעים אותנו בהמון גוונים כל כך הרבה וכאלו שהם כל כך עדינים... ככל שאנחנו יותר במסע , חידה או איך שלא נקרא לזה החיים יותר ויותר גוונים נכנסים לקשת , גם דברים בצעירותנו שמבחינתנו היו לא מוחלט פתאום נהפכים. שחור ולבן נותנים לנו את המסגרת החיצונית איך אנחנו צובעים את התמונה שלנו בפנים זה כבר הרבה יותר מורכב הרבה יותר יצרתי ופתוחה והמסגרת הזו הצבעים שתוחמים הם אלו שנותנים לנו את המקום האמיתי לצמוח. לבדוק את הקצוות זה טוב להיות לגמרי בשחור - לגמרי בלבן ורק בשביל להבין ש"קצוות" עוזרות לנו לצייר את תמונת חיינו בכל קשת הצבעים. בכל דרך ובמיוחד זו המודעת על אף שזה נראה מנוגד דורשת התמדה ואימון בסיסי יומיומי , לפעמים המסגרת הזו משעממת אותנו אנחנו יוצאים ממנה ונכנסים למסגרת חדשה שנראית הרבה יותר טובה וכעבור זמן מה הופס...אותו סיפור חוזר על עצמו רק אם נשאר באותו מסגרת באותו ציור שם יכולה להתפתח יצירה מורכבת , כזו שנכנסת לעומק הדברים ולא נשארת מרפרפת מעל פני השטח. בתור מי שחיה הרבה שחור - לבן , הרבה או הכול או כלום היום רק אני מבינה ששחור ולבן

ספק האנרגיה שלי

אז מה בדיוק מספק לכם אנרגיה? למי שנמצא בדרך הרוחנית המודעת אני מעדיפה לקרוא לה האנושית, מבין בשלב כזה או אחר שהאנרגיה שלנו זו הפנימית זו שאינה תלויה באף אחד תמיד באה מתוכנו מאיזה מקור פנימי שאי אפשר לשים עליו את האצבע אי אפשר לקרוא לו במילים או כינויים שיעבירו את ההרגשה אלא אפשר רק להרגיש אותו. המקור הפנימי שלנו החכמה העתיקה הזו שיושבת בתוכנו , אני פוגשת אותה הרבה בכתיבה וביצירה ,אף פעם אני לא יודעת מה ייצא אף פעם הרעיונות שלי לא יוצאים כמו שתיכננתי זה מין חיבור כזהשהמיינד מפסיק לתפקד בו ממש מפסיק ומשהו אחר משתלט עלינו איזה אנרגיה פנימית " לתת לאלוהים לעבוד דרכנו" זה המשפט הכי טוב ששמעתי בהקשר הזה. זהו ספק אנרגיה חיות אהבה וכח פנימי ששום דבר חיצוני לא יכול לתת , לפעמים שאנחנו מתאהבים אז יש תזכורת שכמובן מושלכת על האדם שממולנו אך כמעט אף פעם לא ממש קשורה אליו , שום דבר לא יכול להוות תחליף לאורך זמן לחיבור לספק הפנימי הזה מעיין מקור אנגטי חכם , חי ורוטט שמארגן את הכול בשבילנו. לפעמים הזנחתי את מקור האנרגיה הפנימי שלי וחיפשתי אותו בדברים חצוניים שום דבר לא עזר ,לא כבוד, ל