יחסי ציבור ושיווק לסדנאות, פסטיבלים ואירועים

  תהליך חוויתי ומואץ לפריצת דרך וחיבור לשפע ולאהבה ! הצעה זו יורדת מהאוויר ביום שני 30/6 בשעה  21:00 דף הבית | אודות | לוח אירועים | פרסום סדנאות   | הירשמו לניוזלטר | חברים לדרך   | צור קשר | Facebook  | יחסי ציבור | סדנת ציור אינטימי

  רגע , אז כבר עשינו סדנא אחת או שניים ועכשיו ה"כאבים" והדפוסים שלנו נהיו החברים הכי טובים שלנו וזה לא מספיק , אנחנו בטוחים שהם משמשים תירוץ הולם לדרכנו.  אז מה עושים שנתקעים? מה עושים שפתאום מרגישים שנמצאים כמו בגלגל חוזר הלוך ושוב , כן נכון הדמויות משתנות הזמן משתנה אבל ככל שנמשיך לומר זה הדפוס שלי לא רק שאנחנו לא עוזרים לו לעבור אלא להפך אנחנו מחזקים אותו.  ואיך אפשר להיות לעזאזל ספונטניים ? שיש כל כך הרבה תירוצים ואתם בכלל חיים עמוק בעבר , אמנם מודעים אבל מודעות לא פותרת מאחריות.  © Lila Benharush ניקח לדוגמא : אישה או לחלופין גבר המעוניינים לייצור מערכת יחסים זוגית בחייהם האישה אומרת אני פצועה קשות מגברים אין לי אמון בהם , סבבה הבחורה מודעת, האם מודעות פותרת מאחריות? כל מערכת יחסים היא מנסה להבין נחשו מאיפה מהמיינד " אני לא אפול לתוך הבור הזה " אני לא אפול הפעם לא !" השאלה איך היא פותרת את זה ? מה הלאה? לאן מתקדמים? סבבה יופי! הלוילה אני מודעת לדפוסים המגבילים שלי, אבל קצ

לכולנו יש דעות, כאלה ואחרות. יש לנו דעות מגובשות לגבי איך החיים צריכים להראות, איך אנשים אחרים אמורים להתנהג, מה הם צריכים לחשוב. אנחנו יודעים מה טוב ומה לא טוב, מה בסדר ומה לא בסדר, מה נכון ומה רע. לרגע איננו מטילים ספק בצורת החשיבה הזו בתוכנו. כשאני מסתכלת על עצמי לרגע, איך אני יודעת מה אתה אמור לאכול או לעשות, פתאום זה נראה לי אפילו מצחיק. אבל אנחנו כל כך התרגלנו להתווכח ולהתעמת עם כל דבר וכל אחד, עד כי הסכמנו לקבל את זה ככורח המציאות. אנו חשים חובה ואפילו מעין אחריות משונה להביע את דעותינו ולהילחם עליהן. מדוע זה קורה לנו, והאם ניתן להיות עם ולהרגיש בלי? מהי דעה, וכיצד היא נוצרה? © Lila Benharush | point of veiw                           אני מזמינה אתכם להסתכל על החיים כעל רצף של התנסויות: אנחנו חווים משהו בחיים שלנו, לבד או עם אנשים אחרים. החוויה מצטיירת בתוכנו כמשהו נעים או לא נעים, מקדם או מעכב וכו', וכך מיד מצטרפת אל ההתנסות פרשנות פנימית (כמו: טוב או רע, נכון או לא נכון), ובעקבותיה

השינוי התודעתי  דופק בדלת , על פי המאיה 2012  לאן נושבת הרוח בפייסבוק |  הצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר | סדנאות יחסי ציבור ושיווק

ביום רביעי בערב כבר הרגשתי שזהו זה הגיע השלב (שמגיע כל שנה של החגים )נמאס לי ...יותר מדי חגים בחודש אחד , יותר מדי אוכל , יותר מדי אוכל , פשוט יותר מדי , זה חודש שתמיד אחריו מרגישים  רצון טיפלה לנוח מכל הרעש הזה  הנה אחרי החגים מתחדש הכול, השאלה היחידה האם באמת מתחדש או שכל אחד מאיתנו ממשיך בדפוסים הקבועים שלו , האמת לרובנו ההתחדשות של " אחרי החגים" מביאה איתם את אותם דפוסים שהיו תקועים שם שנה שעברה ולמה זה קורה לנו? בעיקר כי אנחנו עובדים על אוטומט , כן גם ההבטחה הזו שהשנה נפעל אחרת היא סוג של אוטומט ממש כמו רב הפעולות שלנו בחייים. למה זה בדיוק קורה לנו , זו בהחלט תופעה מעניינת,כל בני האדם נולדו להצליח אז איך זה שהתכנות שלנו שעברנו במהלך חיינו ממשיך לשבש לנו את ההתחדשויות מה בעצ ם עוצר אותנו והאם אנחנו באמת מודעים לכל מה שאנחנו עושים בצורה ערה או חושבים שאנחנו ערים  האוטמט שלנו זהו האיזור הנוח ועד כמה שלפעמים איזור הנוחות שלנו הוא ממש לא נוח , אנחנו כל כך מורגלים אליו שעצם נמחשבה של שבירתו גורמת לנו זעזועים קשים, מכשול קטן אחד ואנחנו רצים כמו עכברים קטנים הייש