יחסי ציבור ושיווק לסדנאות, פסטיבלים ואירועים

זה לא יאומן כמה מעט אנחנו יודעים על המערכת הרגשית שלנו  וזה הדבר הכי בסיסי שמפעיל או עוצר אותנו בחיים במשך שנים, כל כך הרבה אנשים מסתובבים בעולם מבלי להבין למה הם מרגישים תקועים כל כך הרבה זמן, למה הם לא מצליחים להיות מאושרים? למה בני הזוג שלהם עולים להם על העצבים? למה הקשר עם הילדים מקרטע? ולמה, למרות שלמדתי מלא שיטות, אני עדיין לא מצליחה להביא את עצמי להשיג מטופלים או מתאמנים?   שיטת "התדר" היא שיטת אימון ייחודית וחדשנית, עליה אני ממליצה באופן אישי כדרך להכיר את מי שאתה באמת ולגעת באופן ישיר בעולם הנסתר של הרגשות. שוש מניקס, מפתחת שיטת התדר ומחלוצות תחום האימון בארץ (היא עובדת בצורה מקסימה עם שני בניה) מספרת לי: "זה קורע לי את הלב! שוב ושוב אני שומעת אנשים שמשתפים אותי בכאבים שמוכרים ודאי לרבים מכם: "למה הוא אף פעם לא מתחשב במה שאני רוצה?" "הילד שלי חושב רק על עצמו ולא רואה כמה הוא פוגע בי". "אני טוב במה שאני עובד - אבל העבודה לא מספקת אותי" אנחנו יכולים להיות מוצלחים מכל

מדהים אותי כמה שינויים יש לנו  בחיים בכל רגע נתון ועוד יותר מדהים אותי כמה אנחנו בני האנוש מפחדים מהשינויים האלו , בעצם לפחד מהשינוי זה לפחד מהחיים , לא?  © Lila Benharush תחשבו  אפילו על הדברים הקטנים ביותר ...ביום  הרי אפשר לעבור מתקווה לפחד אכזבה אחר כך הקלה פשוט מדהים הכול למעשה כל הזמן רוטט ובתוך כל הוויברציה הזו אנחנו מחפשים משהו קבוע  ולא ממש אפשר גם מה שנראה קבוע משתנה במהלך החיים, אנשים שהתאימו לך אתמול היום כבר לא מתאימים אלו שמעולם לא חשבת להיות לידם פתאום נראים כהשלמה טבעית... האקיסטינס כל הזמן "מדבר" בדרכו שלו כל פעם דוחף אותנו לעבר מה שהכי נכון ומתאים לנו באותו זמן ואנחנו אנשים עקשנים חושבים שאנחנו יותר חכמים ולא מעט פעמים מתחילים פשוט לריב עם המציאות. מתעקשים ומתעקשים לפעמים האקזיסטנס נוקט באמצעים קשים כמו תאונה , מוות של אחד הקרובים רק בשביל להחזיר אותנו למסלול הטבעי שלנו להחזיר אותנו להבנה שרק הדברים שאנחנו הכי אוהבים לעשות ורק האנשים שאנחנו הכי אוהבים הם הנכונים שלנו לעכשיו!  יכול להיות שמחר זה ישתנה ואז נשנה לבד מבלי להיב

חדש חדיש ומחודש , מי שגדל  בשנות השמונים בישראל בטח ישר השלים לעצמו את המשפט חדש , חדיש ומחודש שעה עם טוני פיין ...אבל לא בזה עסקינן .  היום זה היום הראשון של השנה החדשה ...עוד 3 חודשים נחגוג עוד שנה חדשה אחר כך נחגוג עוד שנה חדשה בקיצור , כולנו מאוד אוהבים לחגוג התחלות חדשות , ראש השנה יהודי , נוצרי , של לוח המאיה או הלוח הסיני כולם אוהבים חדש, ואוהבים התחלה. בניגוד למשפט שאומרכל ההתחלות קשות , אני אישית חושבת שכל ההתחלות קלות , בכל התחלה יש משהו מרגש ראשוני, משמח , וילד פנימי שהסקרנות שלו חוגגת ...תחשבו עבודה חדשה תמיד מרגשת , נסיעה , מעבר דירה , קשר זוגי חדש ,כל התחלה טומנת בחובה , סקרנות ,התחדשות והתרגשות.  התחלות לרובנו עושות טוב , קצת מרעננות , אולי זו הסיבה שכל שנה אנחנו חוגגים לפחות פעמיים בשנה את תחילתה של השנה החדשה , אבל...התחלה היא רק יירית הפתיחה האמצע הדרך היא העיקר בסופו של דבר אז מה קורה לנו באמצע ? מה קורה בין ההתחלה הזו של היום , עד שלאט לאט יחדרו הרגלים ישנים לתוך המערכת ובסילווסטר שוב נחגוג

כמה דברים אנחנו מבטיחים לעצמנו לעשות אחרי החגים? דיאטה, הרשמה למכון כושר השנה אתם מבטיחים לעצמכם במלוא הרצינות אני אדאג לעצמי , השנה אני אצא לחופשה השנה יהיה אחרת., השנה אני אעזוב את העבודה ואעבוד במה שאני אוהב... כל אחד בתחומו שלו אבל הבנתם את העניין. "אחרי החגים " זה המשפט הכי פופולארי בחודש תשרי   לא משנה במה אתה עוסק או מי נמצא סביבך, הכול נהיה אחרי החגים , זה בכלל לא משנה אם אתה עושה משהו או לא עושה זה פשוט תירוץ בינלאומי בהחלט מקובל על העם. וגם אם במקרה היה בכם פרץ של אנרגיה ורצון לעבודה לוקח 2 טלפונים בדיוק בשביל לומר לעצמכם טוב אף אחד לא נמצא נעשה את זה אחרי החגים. זהו תירוץ הדחיינות הכי טוב שלנו ואף אחד, אבל אף אחד לא ייקח אותנו מאיתנו , אחרי החופש הגדול , אחרי החגים תמיד אחרי... מה שנקרא תרבות מחר כך ? ומה עם עכשיו היום ? יש כזה זמן אצלנו? הרי אם תביטו במבט חד ובלתי מתפשר תגלו שאת רוב הדברים שהבטחתם לעצמכם בפרוש השנה החדשה השנה הבטחתם גם שנה לפני ועוד אחת לפני... והם תמיד נשארו "אחרי" © Lila Benahrush   אז למה מחר כך? מחר כך זה נ

 שם נמצא היופי ושם אפשר לראות את השינויים, תמיד בפרטים הקטנים אלו אשר מרכיבים את התמונה הגדולה ולפעמים , דווקא אותם החשובים אנחנו מפספסים. שאנחנו מתחילים שינויי או עוברים תהליך שמטרתו להביא אותנו למקום גבוה יותר , יש את הנטייה לפחות על עצמי אני יכולה להעיד לפספס את הראייה של הפרטים הקטנים, לפעמים הקטנטנים שאומרים לנו את\ה בדרך הנה הסימנים הרצון הכמעט מיידי שלנו בכל תהליך מודעות כזה או אחר, הוא שינויי אינסטנט , מה לעשות אנחנו מערביים ורוצים שינויים מהירים כאן ועכשיו ועד שלא רואים סימן דרך משמעותי , אנחנו יכולים להתייאש בדרך הזו ולעיתים אף לזנוח אותה רק כי אנחנו לא מתייחסים לפרטים הקטנים.  לפספס את השינויים הקטנים ולא לחגוג , כן לחגוג אותם פשוט גורם להתמוססות, הנה קול קטן אומר בראש "כבר מעל לחודש - חודשיים אני בתהליך שאמור להביא אותי למקום טוב יותר וכלום לא קורה" וככה לאט , אנחנו מאבדים אנרגיה בדרך למטרה ואז מתחיל לבצבץ לו ספק " האם זה בכלל אפשרי? , אולי זה בכלל לא יכול לעבוד בשבילי " ובקצב איטי אך בטוח חוזרים לתוך איזור הנ