דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית פריימל

בחזרה לילדות , סדנת פריימל עם שאקורה

מדהים איזה הענות גבוהה והרשמות יש לסדנת הפריימל ! מסתבר שאנשים רבים סוחבים איתם טראומות ילדות שכבר ממש לא משרתות אותם. ערב המבוא מאחורינו ועדיין נותרו 3 מקומות לאנשים שבאמת רוצים ליצור בחיים שינוי אמיתי.  דפוסי הילדות המנהלים אותנו בכל רגע ובכל שעה ביום יום ומתווים את חיינו כבוגרים לא חייבים להתבגר איתך. אין שום סיבה שהתנהגויות שרכשת בתור ילד כדי לגונן על עצמך ימשיכו לנהל אותך בגיל 30-ועד סוף ימי חייך... לא בא לך פשוט להפטר מאותם חלקים שאינם  נחוצים לך בתור מבוגר ? כל עוד לא תשנה את הדפוסים האלו גם ילדייך יספגו את אותם התנהגויות בדיוק שאתה כל כך לא רוצה שהם יחוו... שאקורה מנחת הפריימל המובילה בעולם  עם ניסיון של מעל 30 שנה מובילה את הסדנא וכל משתתף בדיוק רב ועוצמתי . כל הפרטים על הסדנא נמצאים כאן בדף http://lp.vp4.me/ncfz או אם תרצו פשוט בשיחת טלפון אחת תוכלו לקבל את כל המידע הרלוונטי לכם דברו עם כרים סנטוש  052-3965035 "חיי עברו מהפך בעיקר מול הילדים שלי . אני מרגישה כמו מים צלולים איתם. לפני הסדנה רגעי ה"סטרס

"צריך להיות ? " | לאן נושבת הרוח 139

                                                                                                                                                                        לאן נושבת הרוח 139 | 7.11.12                                                      לא יודעת איך זה אצלכם, בכל אופן אצלי העבודה הרוחנית הכי קשה גם באמנות וגם בחיים הייתה להשתחרר מהתבניות של איך זה" צריך להיות" זה תופס בכל תחום בחיים, באמנות, במערכות יחסים , בעסקים כל עוד אני מגיעה עם איזשהו קונספט מגובש על איך בדיוק ה"סדר הנכון" של הדברים זאת ההגבלה הכי גדולה שאני יכולה לשים לעצמי  אז למה אני ואני מאמינה שעוד עושים את זה לעצמנו? למה ההתעקשות הזו על שדברים יעשו בדרך שלי ? בתבניות ברורות מראש? שליטה , עניין של שליטה וככל שאנחנו יותר בשליטה על הסדר שע"פ הדברים מתרחשים ככה אנחנו מצמצמים את החיים שלנו לעוד פחות אפשרויות.

פריימל עם שאקורה

  פריימל עם שאקורה מאת: לילה    "הלו" ענה לי הקול הכי מוכר לי אמא, מה שלומך? " אני בסדר" "הכול בסדר"? ניסתי למשוך זמן, כי איך לעזאזל אני אבקש ממנה עכשיו לא לדבר איתי כל השבוע ועוד יותר גרוע, זה איך אני יסביר לה בדיוק איזה סדנא אני עושה. "כן, מתי את באה לבקר"? הנה זה מתחיל תנשמי הורתי לעצמי ...ועוד לפני שאני עונה היא כבר מתחילה "את לא היית פה לפחות שבועיים, אין לך קצת זמן לאמא שלך?" "לא נכון" אני ישר מתגוננת כילדה   "אולי אחרי הסדנא, אני אגיע?" " עוד סדנא? מה עכשיו?" ולמרות שהפרידו בינינו 83 ק"מ ראיתי את שתי הגבות שלה מורמות ואת פיה מתעקם בחוסר שביעות רצון. "על מה?" הא התעניינה, נו אף פעם היא שואלת על מה ודווקא בזו היא שואלת "עלייך, קצת על אבא " ...שתיקה. "טוב" ענתה לי אמא שלי שמטון הדיבור ניתן היה להבין שהיא איננה מרוצה כלל מהרעיון. "אני עושה ס

לאן נושבת הרוח | משחק החיים גיליון 98

26.1.12 * גליון  97 סדנאות התפתחות אישית מודעות שלום אנשים אהובים ,   מדהים איך ילדים משחקים לפחות עד גיל שלוש הם נטולי הגנות הדמיון שלהם כל כך חזק  שהם יכולים להפוך כל מגרש גרוטאות לנסיכות קסומה , ילדים משחקים בשביל ההנאה בשביל השמחה אין שום מטרה למחשק שלהם מלבד לצחוק וליהנות כשמשהו מפריע למשחק או שלפתע הם מתגוננים , מגיבים ואם הם נפצעים בוכים ואחרי כמה דקות נרגעים מניחים את הרגע הפחות טוב מאחוריהם וחוזרים להביא את הנוכחות שלהם ואת הרגע הזה בכדי לחזור ולגלות את העולם. ילד קטן אינו מתבייש בדברים שהוא עשה בעבר אפילו לא מתבייש למול ילד אחר שלפני דקה הוא התפרץ עליהם בכעס או בבכי הסליחה אצלם היא טבעית, הם מביעים תמיד את מה שהם מרגישים כלפי כל אחד באותו רגע נתון וזה יכול להשתנות כל דקה ... מה שהיה אתמול לא בהכרח תקף היום, רק הרגע הזה הנוכחי